עמוד 63 – יומן 6

Vermuthungen kommen.

Mittlerweile hatte ich Bodenheimer zum

deutschen Botschafter Marschall geschickt.

Er kam mit Wolffsohn bald nach meiner

Heimkehr von Yildiz ins Hotel de Londres

zurück. Beide niedergeschlagen.

Den Verlauf seiner Mission schildert Boden=

heimer wie folgt:

„Ich kam auf die Botschaft, schickte Marschall

meine Karte, worauf ich schrieb, ich hätte ihm

im Auftrage Dr. Herzls eine wichtige Mittheilung

zu machen. Er empfing mich kalt u. sagte

„Ich kenne Herrn Dr. Herzl nicht“, nachdem ich

ihm gesagt hatte, dass Sie ihn um eine Audienz

bitten lassen. Darauf erklärte ich: „Herr Dr.

Herzl ist der Führer der Zionisten u. stand mit

dem Grafen Eulenburg in mündlichem u. schrift=

lichem Verkehr. Es handelt sich um den Empfang

einer Abordnung durch S[eine]e Majestät den Kaiser. “

Bei diesen Worten bemerkte ich, dass Marschall

eine conniventere Miene annahm. Aber er

erwiderte: „Ich kann Herrn Dr. Herzl jetzt nicht

erwarten, weil ich in einer halben Stunde

dem Kaiser nach den Dardanellen

Meanwhile I had sent Bodenheimer to the German ambassador, Marschall.

He and Wolffsohn came back soon after I had returned to the Hôtel de Londres from Yildiz. Both of them downcast.

Bodenheimer described the course of his mission as follows: “I got to the Embassy and sent Marschall my card on which I had written that I had an important disclosure to make to him in behalf of Dr. Herzl. He received me coldly, and after I had told him that you were requesting an audience from him he said, ‘I don’t know Dr. Herzl.’ Thereupon I declared: 'Dr. Herzl is the leader of the Zionists and has been in touch, in person and in writing, with Count Eulenburg. It concerns the reception of a deputation by his Majesty the Kaiser.’ At these words I noticed that Marschall was taking on a more conspiratorial expression. But he replied: ‘I cannot receive Dr. Herzl now, because in half an hour I shall go to the Dardanelles to meet the Kaiser.'

בו בזמן שלחתי את בּוֹדֶנהיימר אל השגריר הגרמני מארשאל. מיד עם שובי מיילדיז־קיוסק חזר עם וולפסון ל־Hôtel de Londres. רוחם של שניהם היתה נכאה.

את קורות שליחותו מתאר בּוֹדֶנהיימר כך:

"באתי לשגרירות וביקשתי למסור את כרטיס הביקור שלי למארשאל. כתבתי עליו שבפקודת הד״ר הרצל אני בא למסור ידיעה חשובה. הוא קיבל אותי בקרירות, ואחרי שאמרתי לו שאתה מבקש פגישה אתו, אמר: ׳אינני מכיר את הד״ר הרצל׳. השבתי לו: ׳הד״ר הרצל הוא המנהיג של הציונים והוא היה בקשר, בעל־פה ובכתב, עם הגראף אוֹילֶנבּוּרג. מדובר בקבלת משלחת אצל הוד רוממותו הקיסר׳. בתגובה על הדברים האלה שמתי לב שמארשאל לבש פרצוף מפויס יותר. ואולם ענה: ׳אינני יכול להמתין עכשיו לד״ר הרצל, משום שבעוד חצי שעה אני יוצא לקראת הקיסר לדרדנלים׳.