עמוד 65 – יומן 6

Kunst bereits die Erhebung unserer Jargonmassen

darstellt, ist das Niveau auf dem sich diese

jetzt befinden, als ein recht traurig tiefes zu

erkennen. J’ai été écœuré.

Zum Diner fand sich ausser Danusso

auch Lionel bey Bondy ein, der ad hoc Corres=

pondent der N[euen] Fr[eien] Presse, ein jüdisch = böhmischer

Levantiner katholischer Confession in türkischen

Diensten. Er hatte im Abendblatt gelesen (das

Werk des Griechen Konstantinidis), dass Dr. Herzl

„Director der N[euen] Fr[eien] Pr[esse]“ hier eingetroffen sei. Ob ich

vielleicht über die Kaiserreise statt seiner be=

richten wolle? Vielleicht wollte er noch

Anderes erfahren, da er in Yildiz ein u. aus

geht. Ich beruhigte ihn. Ich sei mit meinen

Freunden auf einer Erholungstour u. denke

nicht an Berichterstattung.

Dann als er mit seinen „intimen Freunden“

Tahsim Bey (derzeit erster Günstling des Sultans)

u. Noury Bey gross that, bat ich ihn, mich mit

diesen Beiden zusammenzuführen. Ich wusste, dass

ich etwas in diesen bewegten Tagen Unmögliches

verlange, u. that es nur nach meinem Grund=

Since this pitiful art, such as it is, represents the top achievement of our jargon-speaking masses, their present level must be recognized as a most sadly low one. J’ai été écoeuré [I was disgusted].

For dinner there showed up, in addition to Danusso, Lionel Bey Bondy, the ad hoc correspondent of the Neue Freie Presse, a Bohemian-Jewish opportunist of the Catholic faith and in Turkish services. He had read in the evening paper (the work of the Greek Konstantinides) that Dr. Herzl, “the director of the Neue Freie Presse,” had arrived here. Did I perhaps wish to report on the Imperial journey in his place? Maybe he wanted to find out other things, too, because he is in and out at Yildiz. I reassured him, saying I was on a trip for my health with my friends and did not have any reportage in mind.

Then, when he bragged about his “intimate friends” Tahsin Bey (currently the Sultan’s first favorite) and Nuri Bey, I asked him to bring me together with these two. I know that I was demanding something impossible these days, and did it only according to my principle of pluspetitio [making exorbitant demands],

היות שהאמנות העלובה הזאת מסמלת בעצם את התעלות הרוח של ההמונים הדוברים יידיש, יש לראות ברמתם העכשווית עניין מעציב למדי הנמצא בשפל המדרגה. J'ai été ecoeuré (זה הסליד אותי).

לארוחת הערב באו, מלבד דאנוּסוּ, גם ליוֹנֶל בֵּיי בּוֹנדי, הכתב הלא־קבוע של , .N.Fr.Pr, יהוּדי בן בוהמיה, לוונטיני, קתולי, בשירות הטורקים. הוא קרא בעיתון הערב (מעשה־ידיו של קוֹנסטאנטינידֶס), שהד״ר הרצל, ״דירקטור של .N.Fr.Pr״, בא לכאן. שמא ארצה לדווח במקומו על מסע הקיסר? אולי רצה להיוודע גם על דברים אחרים? הרי הוא יוצא ובא ביילדיז. הרגעתי אותו. באתי לכאן בנסיעת נופש עם ידידַי ואינני חושב כלל על דיווחים עיתונאיים.

אחר־כך, כאשר ניסה להרשים ב״חבריו האינטימיים" טאחסין בֵּיי (עתה מקורבו הראשי של הסולטאן) ונוּרי בֵּיי, ביקשתי ממנו שיפגיש אותי עם שניים אלה. ידעתי שאני מבקש דבר שאיננו באפשר בימים רוגשים אלה, עשיתי זאת רק משום העיקרון של pluspetitio (דרישות מוגזמות) שאני נוהג לפיו,