עמוד 69 – יומן 8

6 December [1900]

Crespi scheint ein levantinischer Maulmacher

vielleicht sogar Hochstapler zu sein.

Gestern war er zweimal mit Dirsztai bei mir.

Er möchte ein Spesenpauschale u. dgl. haben,

was ich einfach ablehnte. Er solle zuerst

Proben geben, dann werde er von mir

auch Geld bekommen. Für nichts — nichts.

Nachmittag kam er mit D[irsztay] zu mir in

die N[eue] Fr [eie] Presse u. brachte mir Nouris Brief.

Nouri schreibt, die Deutsche Bank habe

eine Offerte gemacht, die angenommen

wurde, obwol sie die Anleihe mit 75 oder

78 % Zuweisungskurs übernehmen wolle

gegenüber den von uns gebotenen 90%.

In meiner Gegenwart setzte Crespi eine

Depesche an den Grossvezier auf, worin

er ihn beschwört „dans Pin- térêt du

gouvernement et de Sa Majesté“

nicht abzuschliessen,weil er bessere

Propositionen zu machen habe.

Dirsztay sagte mir leise, er wolle

darauf sehen, dass Crespi mich mit

der Depesche nicht beschwindle, sie müsse

December 6

Crespi appears to be a Levantine braggart, perhaps even a confidence man. Yesterday he called on me twice, together with Dirsztay. He would like to have a lump sum for expenses and the like; I flatly refused. First he should give some proof of what he could do, I said, then he would get some money from me. For nothing—nothing.

In the afternoon he and Dirsztay came to see me at the N, Fr. Pr. and brought me a letter from Nuri. He writes that the Deutsche Bank made an offer that was accepted, although it wants to undertake the loan at an allotment rate of 75 to 78%, as compared to the 90% offered by us.

In my presence Crespi drafted a telegram to the Grand Vizier imploring him “dans l’intérêt du gouvernement et de Sa Majesté [in the interest of the government and of His Majesty]" not to sign, because he had a better proposition to make.

Dirsztay told me quietly he would see to it that Crespi did not swindle me with this telegram; it would have to be sent in his presence.

6 בדצמבר [1900]

דומה שקרֶספִּי הוא רברבן לוונטיני, אולי אפילו נוכל. אתמול היה אצלי פעמיים עם דירסטאי. הוא רוצה תשלום קבוע לכיסוי הוצאות וכיוצא באלה; פשוט סירבתי. קודם יביא הוכחות, אחר־כך יקבל ממני כסף. בשביל לא כלום – לא כלום.

אחר־הצהריים בא אלי ל־.N.Fr.Pr עם דירסטאי והביא לי את מכתבו של נוּרי. נוּרי כותב ש־״דוֹיטשֶׁה בנק" הגיש הצעה, וזו נתקבלה, אף־על־פי שהבנק יקבל עליו את ההלוואה לפי שער של 75 או 78 אחוזים לעומת 90 אחוזים שהצענו אנו.

בנוכחותי חיבר קרֶספִּי טלגרמה אל הוואזיר הגדול, ובה הוא משביע אותו "לטובת הממשלה והוד רוממותו" שלא לחתום, כי בידיו יש הצעות טובות יותר.

דירסטאי אמר לי בלחש שידאג לכך שקרֶספִּי לא ירמה אותי בעניין הטלגרמה, והוא ישגר אותה בנוכחותו.