עמוד 70 – יומן 8

in seiner Gegenwart aufgegeben werden.

In diesem Falle steht die Sache nicht

schlecht, da der Sultan die Depesche

jedenfalls lesen wird. Er wird sehen,

dass eine bessere Proposition vorliegt.

Sollte es aber doch jetzt zu nichts

kommen, so kann ich durch Vámbéry

den Sultan aufmerksam machen, wie

er bestohlen wird u. wenn man

wieder an mich herantritt, kann ich

verlangen vom Sultan empfangen

zu werden, bevor ich eine fixe

Anstellung mache. So dass ich dann

vorher Kann oder einen anderen

Financier nicht brauche.

9 Dec[ember 1900]

Gestern war ich in Pest bei Vámbéry, um

ihm die ganze Geschichte von Crespi zu

erzählen.

Bei dieser Gelegenheit erfuhr ich, dass eine

Gruppe deutscher Financiers oder Unternehmer,

geführt von einem Herrn Schöller in Berlin

sich an Vámbéry mit dem Ersuchen gewendet

In that case matters don’t stand badly, because the Sultan will certainly read the telegram. He will see that a better offer has been made.

However, if nothing should come of it after all, I can have Vámbéry draw the Sultan’s attention to the way he is being robbed, and if anyone should approach me again, I can demand a reception by the Sultan before definitely hiring someone. This way I shall not need Kann or any other financier beforehand.

December 9

Yesterday I was at Pest to see Vámbéry and to tell him the whole story about Crespi.

On this occasion I learned that a group of German financiers or entrepreneurs, headed by one Herr Schöller of Berlin, had addressed a request to Vámbéry to procure for them the concession for a German-Turkish bank from the Sultan.

אם כך, המצב לא רע, היות שהסולטאן יקרא את הטלגרמה בכל מקרה. הוא יראה שיש הצעה טובה יותר.

ואם לא יצא עכשיו ולא כלום מכל העניין, באמצעות ואמבֶּרי אוכל להסב את תשומת־לבו של הסולטאן כיצד גונבים ממנו; ואם יפנו אלי שוב, אוכל לבקש שהסולטאן יקבל אותי לפני שאציע הצעה סופית, וכך לא אזדקק מראש לקאן או לאיש כספים אחר.

9 בדצמבר [1900]

אתמול הייתי בפֶּשט אצל ואמבֶּרי כדי לספר לו את כל הסיפור על קרֶספִּי.

בהזדמנות הזאת נודע לי על קבוצה של בעלי־הון או יזמים גרמנים ובראשם אחד מר שֶלֶר מברלין, שפנתה אל ואמבֶּרי בבקשה שיפנה אל הסולטאן לשם קבלת זיכיון לבנק גרמני־טורקי.