עמוד 72 – יומן 8

lassen soll. Dies der bessere Weg. Zweitens

einen französischen, der als zeigbarer abgefasst

ist.

II

Mon cher maître

sachant quel profond intérêt vous portez aux

choses de la Turquie, je crois devoir vous

signaler un incident qui s’est produit ces jours-ci.

Un homme d’affaires de Constantinople M[onsieu]r Crespi, qui

parait être en relation avec le gouverne=

ment de Sa Maj[esté] le Sultan, et qui m’avait

été présenté par le consul gén[éral] M[onsieur] de Dirsztay

à Vienne, m’avertit que le gouv[ernement] ottom[an] (xx)

(xx) avait l’intention de conclure un

emprunt de 700,000 livres turques. Je croyais

le moment venu pour prouver au gouv[ernement]

de S[a] M[ajesté] (xx)

que l’on a en moi un (xx) ami

sincère qui en toute occasion est disposé

à rendre des services au monarque qui a

toujours si bien traité juifs ses sujets

juifs et qui dans sa magnanimité

et haute clairvoyance pourrait un jour (xx)

solution recevoir dans son Empire

This is the better way. The second in French and written to be shown around.

II.

Dear Master:

Knowing how deep an interest you have in things Turkish, I think I should bring to your attention an incident that took place recently. A businessman from Constantinople, Mr. Crespi, who appears to have connections with the government of His Majesty the Sultan and who had been introduced to me by the Consul- General, M. de Dirsztay at Vienna, advised me that the Ottoman government intended to borrow 700,000 Turkish pounds. I believed that the time had come to prove to H.M.’s government that in me they have a true friend who on every occasion is disposed to render service to the monarch who has always treated his Jewish subjects so well and who in his magnanimity and exalted foresight could one day take the Jewish refugees into his Empire.

זו הדרך הטובה יותר. האחר בצרפתית, מנוסח כמכתב שאפשר להציגו.

המכתב השני [בצרפתית]

מורי ורבי היקר,

ביודעי מה רבה התעניינותך בענייני טורקיה, דומני שחובה עלי להודיעך על דבר שקרה בימים אלה. איש עסקים מקושטא, האדון קרֶספִּי, שנראה כי הוא עומד בקשרים עם ממשלת הוד רוממותו הסולטאן, שהקונסול הכללי בווינה מר פוֹן דירסטאי הציגו לפנַי, הודיע לי שהממשלה העות׳מאנית מתכוונת ליטול הלוואה בסכום של 700 אלף לירות טורקיות. חשבתי שזה הרגע להוכיח לממשלת הוד רוממותו שאני ידיד נאמן, שמוכן בכל הזדמנות לשרת את השליט שתמיד היטיב כל־כך לנהוג בנתיניו היהודים, ותודות לנדיבות לבו וחזונו יוכל באחד הימים לקבל בממלכתו את הפליטים היהודים.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18