עמוד 81 – יומן 10

unter vier Augen!)

Ich habe meine Comités verschiedenen Comités

nach reiferer Ueberlegung nicht nach London

sondern für den 17/III hierher einberufen,

weil ich hier den Succurs meiner Wiener

Collegen habe, die (xx) von Anfang an mit

mir Eines Sinnes sind: dass J[ewish] C[olonial] T[rust] die mir ange=

botenen Concessionen annehmen müsse solle.

Gelingt (xx) uns dies nicht, dann tritt die

(xx) dornenvollere Aufgabe an mich heran, die

Sache selbst, d. h. auf meinen Namen durchzu=

führen. Ich zweifle nicht, dass es mir in London

gelingen wird, denn der Chef eines allerersten Hauses, F

mit dem (xx) ich eine zeitlang politisch brouillirt

war, hat sich seit ich (xx) mit Ihnen sprach,

genähert u. der Chef des u. seine finanzielle Bereitwilligkeit erklärt,

wenn wir etwas Positives in Händen haben.

(xx) Es ist nicht Altmann!

Sollte die Sache diese Form annehmen, so

würde ich zunächst wol in der Presse scharf angegriffen werden,

weil die Fernerstehenden glauben könnten,

dass ich Geschäfte für meine eigene Rechnung

mache. Einem engeren Kreise, dem ich …

…, wäre zwar das Gegentheil bekannt,

aber das mache. Aber Nerven darf ich

nicht haben. Vielleicht kann ich übrigens

F Sir Samuel Montagu laut

Brief vom Oberst Goldsmid

pro futuro

After more mature deliberation I have not summoned my various committees to London, but here for March 17, because here I have the support of my Vienna colleagues who have been of one mind with me from the beginning, namely, that the J.C.T. ought to accept the concessions that have been offered to me.

If we don’t manage this, then I shall be faced with the thornier task of carrying the matter out myself, i.e., in my name. I have no doubt that I shall succeed with this in London, for the head of a foremost house with whom I was at variance politically for a time, has swung our way since I spoke with you and declared his financial readiness as soon as we have something positive in our hands.

It is not Altmann!

Should the matter take this form, I would probably first be sharply attacked by the press, because outsiders might believe that I was making business deals on my own account. But I mustn’t be sensitive.

לאחר שיקול דעת שהבשיל בי, זימנתי את הוועדים השונים שלי לא ללונדון כי אם לכאן [לווינה] ל־17 במארס, כי כאן אני זוכה לתמיכה של עמיתַי הווינאים שהם תמימי דעים אתי מִתחילה: שאוצר התיישבות היהודים צריך לקבל את הזכיונות המוצעים לי.

והיה אם לא יעלה הדבר בידנו, תעמוד לפנַי המשימה שדרכה זרועת קוצים יותר, להוציא את העניין אל הפועל בעצמי, כלומר בשמי שלי. אין בי ספק שהדבר יצלח בידי בלונדון, כי ראשו של בנק ממעלה ראשונה*, שזמן מה הייתי מסוכסך אתו מבחינה פוליטית, התקרב מאז שוחחתי אתך והצהיר על נכונותו [לסייע] מבחינה פיננסית, אם אך יהיה בידינו משהו חיובי. אין זה אלטמן [רוטשילד]!

אם ילבש העניין צורה כזאת, מיד יתקיפו אותי קשות בעיתונות, כי אלה העומדים מרחוק עשויים לחשוב שאני עושה עסקים למען חשבוני הפרטי. אך אסור לאבד את העשתונות.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

P. 81

הצהרת נגישות

הזן מילת מפתח לחיפוש

בחר שפה:

סוג

בחר ספרים / יומנים: