עמוד 85 – יומן 6

besetzt. (xx) Unser Wagen wurde ja auch viel be=

guckt, aber konnte doch nicht so viel Interesse

erregen wie die stattlichen Karossen mit

Hofleuten im Staatskleid u. vergoldeten Offizieren.

Dabei dachte ich mir, dass doch vielleicht in keinem

der Prunkwagen so viel Weltgeschichte durch die

Strassen fuhr, wie in dem ordinären Miethwagen

eines Arabadschi.

Vor der deutschen Botschaft grösseres Gedränge.

Da hielt auch die Escorte des Kaisers, seine Fahne

wehte vom Dach, vor dem auf der Rampe hielt

sein Wagen. So kam ich also vor ihm nach Yildiz.

Um nicht zu früh da zu sein, liess ich einige

Minuten bei Dolma Bagdsche halten. Wundervolle

Farben auf dem Bosporus. Da lag die schmucke Yacht

„Hohenzollern“.

Um 4 ¼ Uhr passirten wir das obere Thor von Yildiz

Kiosk. Der jüdische Dragoman musste zurückbleiben. Ein

Thordiener setzte sich neben unseren Arabadschi u. wir fuhren

in den Yildizgarten ein. Diese Partien sind, glaube ich, immer

unzugänglich. Wir fuhren fünf oder sechs Minuten. Pracht=

volle grosse, wenn auch nicht gar schön gehaltene Anlagen. Zu

unserer Linken eine überhohe geheimnissvolle Mauer

— dahinter blühen u. welken wol die Blumen des

All the windows occupied. Our carriage, too, attracted quite a bit of attention, but it still could not arouse as much interest as the imposing state-coaches with courtiers in gala dress and gold-braided officers. Yet I thought to myself that perhaps none of these coaches-of-state was carrying so much world history through the streets as the ordinary hackney cab of my arabaji.

In front of the German Embassy the crowd was denser. The ’Kaiser's escort was waiting there, his flag was flying from the roof and his carriage was standing in the driveway. So I would be reaching Yildiz before him. In order not to arrive too early, I had my driver stop for a few minutes near Dolma Bagjeh. Marvelous colors on the Bosporus. Off shore lay the trim yacht “Hohenzollern.”

At 4:15 we passed through the upper gate of Yildiz Kiosk. The Jewish dragoman had to remain behind. A gate-keeper took the seat next to our arabaji, and we drove into the gardens of Yildiz. These grounds are, I believe, permanently off-limits to the public. We went on for five or six minutes. Magnificently large, although not particularly well-kept grounds. On our left, a very high mysterious wall—behind it the flowers of the harem bloom and fade.

כל החלונות מלאי אדם. אמנם גם הכרכרה שלנו זכתה להרבה תשומת־לב, אך מן הסתם לא היה בה כדי לעורר עניין רב כמו כרכרות הפאר שהובילו את אנשי־החצר הלבושים בגדי־שרד ואת הקצינים העטורים אבזמי זהב. ובמוחי חלפה המחשבה שבכל הכרכרות ההדורות הללו אין עוד כרכרה שמוליכה ברחובות כל־כך הרבה היסטוריה כמו הכרכרה־להשכרה הפשוטה הזאת של אראבּאצ׳י (עגלון) מזדמן.

לפני שגרירות גרמניה היה דוחק גדול למדי. כאן עצרה גם הפמליה של הקיסר, דגלו התנפנף על הגג, על הסוללה עמד רכבו. כך הגעתי אפוא ליילדיז לפניו. כדי שלא אגיע מוקדם מדי ביקשתי לעצור לכמה דקות על־יד ארמון דולמה באחצֶ׳ה. צבעים נפלאים על הבוספורוס. כאן עגנה היאכטה המפוארת "הוֹהֶנצוֹלֶרן".

בשעה ארבע ורבע עברנו ליד השער העליון של יילדיז־קיוסק. המתורגמן היהודי נאלץ לרדת. משרת מן העומדים בשער התיישב ליד האראבּאצ׳י שלנו ונכנסנו לגני יילדיז. דומני שחלקים אלה של הגן סגורים דרך־קבע לציבור. נסענו חמש או שש דקות. גינון נרחב והדור, אם כי לא מטופח ביותר. לשמאלנו חומה מסתורית המתנשאת לגבהים – מן העבר השני מן הסתם פורחים ונובלים פרחי ההרמון.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18