עמוד 89 – יומן 6

„Graf von Kessel!“ und reichte mir die Hand.

Hierauf wiederholte ich etwas dumm:

„Dr. Herzl!“ worauf er ein überlegenes Lächeln

flüchtig skizzirte.

Ich stand nun am oberen Treppenkopf. Graf

Kessel blickte gespannt über meine Schulter hinweg, es musste

also im Säulengang hinter mir Jemand stehen, der

bemerkenswert war. Ich drehte mich aber nicht

um. Dann kam es um die Ecke hervor, so dass ich

halb rechts blickend sehen konnte, wer es war.

Ein weisses Kleid — die Kaiserin! Sie war

mit Bülow hinter einer Säule gestanden u. hatte

mich heraufkommen gesehen. Ich verneigte

mich, sie dankte leicht u. verschwand.

Der Graf von Kessel stand an der Mittelthür,

(xx) öffnete ein wenig, sah hinein, sprach hinein.

Dann macht winkte er mir und öffnete mir

die Thüre.

Ich ging schlank hinein. Der Kaiser in

dunkler Husarenuniform kam mir entgegen.

Ich blieb stehen, verneigte mich tief. Er kam

mir dann beinahe bis zur Thür entgegen, reichte

mir die Hand. Ich glaube, er sagte, er freue

sich sehr od. dgl. mich zu sehen.

“Count von Kessel!” and gave me his hand. Somewhat fatuously, I repeated:

“Dr. Herzl!” Whereat he flashed a brief smile of superiority.

I now stood at the head of the staircase. Count Kessel was staring intently over my shoulder; so somebody worthy of notice must have been standing behind me. However, I did not turn around. Presently that somebody came round the comer, so that by half glancing to the right I was able to see who it was.

A white dress—the Empress! She had been standing with Bülow behind a column and had watched me ascending the stairs. I bowed, she gave a slight acknowledgment and disappeared.

Count Kessel stood at the center door, opened it a little, looked in, and spoke to someone. Then he motioned to me and held the door open.

I walked in briskly. The Kaiser, in a dark Hussar uniform, approached me. I stood still and made a deep bow. He then came up to me, almost as far as the door, and gave me his hand. I believe he said he was very pleased— something of the sort —to meet me.

"גראף פון קֶסֶל!" והושיט לי את ידו. חזרתי, קצת בטיפשות, ואמרתי: "ד״ר הרצל!" והוא הגיב על כך בחיוך חטוף מתנשא.

עתה עמדתי בקצה העליון של גרם המדרגות. הגראף קֶסֶל הביט מתוח מעל לכתפי, כאילו במבוא־העמודים שמאחורי עמד מישהו הראוי לתשומת־לב. ואולם לא הסתובבתי. והנה מעבר לפינה בא מישהו, וכשהבטתי מעט ימינה יכולתי לראות מי זה.

שמלה לבנה – הקיסרית! היא עמדה עם בּילוֹב מאחורי אחד העמודים וראתה אותי עולה. השתחוויתי והיא הודתה בניד ראש ונעלמה.

הגראף פון קֶסֶל עמד בדלת האמצעית, פתח אותה קצת, הביט פנימה, דיבר פנימה. אחר־ כך רמז לי בעינו ופתח לי את הדלת.

נכנסתי בזריזות. הקיסר, בלבוש הוּסארים כהה, צעד לקראתי. עצרתי, השתחוויתי עמוקות. אחר־כך בא לקראתי כמעט עד הדלת והושיט לי יד. נדמה לי שאמר שהוא שמח לראותני או משהו כזה

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18