עמוד 9 – יומן 5

18 Juni [1897]

Heute wieder ein Gang des Duells

mit Benedikt. Er hatte einen Se=

kundanten: Schütz. Ich bemerkte

schon seit ein paar Tagen, dass

Schütz mich als gefallenen Günst=

ling behandelt. Heute als ich

in Benedikts Zimmer trat, sah

ich an der Gesprächsstockung, dass

von mir die Rede gewesen.

Nach einigen redactionellen Bemer=

kungen eröffnete Benedikt das

Gefecht. Er habe mit Schütz über

die „Welt“ gesprochen und „Schütz sei

seiner Ansicht“. Schütz bestätigte dies,

wenn auch offenbar weniger energisch

als in meiner Abwesenheit.

Benedikt formulirte: Die „Welt“ müsse

eingehen oder ich muss mich von

ihr lossagen. Er selbst wolle mir

dabei behilflich sein, eine Form

zu finden, in der mein Ansehen

nicht leide. (Er erinnerte mich

an sein Anerbieten beim „Juden=

staat“, mir in den Ferien zu helfen,

June 18

Today another round in my duel with Benedikt. He had a second, Schütz. I had been noticing for several days that Schütz was treating me as a fallen favorite. Today, when I entered Benedikt's room, I saw by the break in the conversation that they had been discussing me.

After a few remarks on editorial matters, Benedikt opened fire. He said he had spoken to Schütz about the Welt, and Schütz “shares my opinion.” Schütz confirmed this, even though evidently less vigorously than he had done in my absence.

Benedikt summed it up this way: The Welt must fold, or I must dissociate myself from it. He himself wanted to help me find a way in which my prestige would not suffer. (He reminded me of his offer in the case of The Jewish State to help me make the book less objectionable during his vacation.)

18 ביוני [1897]

היום שוב סיבוב בַּדו־קרב עם בֶּנֶדיקט. היה לו שושבין: שיץ. כבר לפני כמה ימים שמתי לב ששיץ מתייחס אלי כאל מי שחִנו סר. היום, כשנכנסתי לחדרו של בֶּנֶדיקט, הבנתי על פי היעצרותה הפתאומית של השיחה שדיברו בי.

אחרי כמה הערות הנוגעות לענייני המערכת, פתח בֶּנֶדיקט בקרב. הוא דיבר עם שיץ על Die Welt, אמר, ו״שיץ בדעתו". שיץ אישר זאת, אם כי, מן הסתם, בפחות תוקף משעשה זאת בהיעדרי.

וכך התנסח בֶּנֶדיקט: Die Welt חייב להיעלם או שאני צריך להינתק ממנו. הוא עצמו רוצה לסייע לי למצוא דרך שלא תפגע במוניטין שלי (הוא הזכיר לי את הצעתו לעזור לי בעניין של Der Judenstaat בחופשת הקיץ, כדי לעשותו חסין יותר בפני קטרוגים).