עמוד 90 – יומן 5

27 October [1897]

Nun hat sich etwas Merkwürdiges

begeben. Am Tag nachdem dieser

Brief abgeschickt war, trat der

Grossherzog v. Baden, der seit Jahr

u. Tag in tiefster Stille lebte,

plötzlich (xx) in die europäische

Oeffentlichkeit.

Er hatte den in Darmstadt wei=

lenden Czar besuchen wollen u.

dieser Besuch wurde abgelehnt.

Der Grossherzog publicirte die

Thatsache im Karlsruher Hof=

bericht — und nun fingen

die Hunderttausend Glocken der

Weltpresse zu läuten an.

Wo ist nun mein armer Brief?

Ich weiss ja aus meinem Con=

gressrummel, dass man in einem

solchen Augenblick nicht mehr

weiss, où donner de la tête.

Aber wie sonderbar ist diese

Fügung, dass ich gerade in dem

Augenblick einen verlorenen Brief

an den Grossherzog schreiben muss,

October 27

Something strange has happened now. On the day after this letter had gone off, the Grand Duke of Baden, who had been living most quietly for a long time, suddenly stepped into the European spotlight.

He had wished to visit the Czar, who was staying at Darmstadt, and this request was denied. The Grand Duke published this fact in the Karlsruhe Court Gazette—and then the hundred-thousand bells of the world press began to ring.

Where is my poor letter now? After all, I know from the hustle and bustle at my own Congress that at such a moment one no longer knows où donner de la tête [whether one is coming or going].

But how odd is this coincidence that I had to write a lost letter to the Grand Duke at the precise moment that quiet man gets into a hurly-burly.

27 באוקטובר [1897]

דבר משונה התרחש: הגרוֹסהֶרצוֹג מבּאדֶן חי זה ימים רבים באלמוניות עמומה, והנה ביום שלאחר שיגור המכתב הזה הוא הגיח פתאום אל הפומביות האירופית.

הוא ביקש לבקר אצל הצאר בשהותו בדארמשטאדט והבקשה נדחתה. הגרוֹסהֶרצוֹג פרסם את הדבר ב[בולטין החצר] Karlsruher Hofbericht והנה החלו לצלצל רבבות הפעמונים של העיתונות העולמית.

היכן נמצא עתה מכתבי המסכן? הרי מהמולת הקונגרס אני יודע שברגע כזה אין יודעים עוד ou donner de la tête (מה לעשות קודם).

כמה משונה הוא הגורל, שצריך הייתי לכתוב מכתב אבוד אל הגרוֹסהֶרצוֹג ברגע שהאיש הצנוע הזה נכנס למיצר.