עמוד 90 – יומן 18

Meine Bedenken, die ich ihm nicht

sagte, waren:

1) dass ich an einem solchen Anschlag

überhaupt nicht theilnehmen darf,

(xx) wenn es auf Mord u. Raub

hinausläuft (er sagte zwar, man

werde hoch schiessen u. es brauche

Niemand dabei verletzt zu werden);

2) dass beim Misslingen die zion[istische]

Beweg [un]g für Jahrzehnte discreditirt

wäre;

3) dass es nachher zu Judenmassacres

in der Türkei kommen könnte;

4.) dass die „Unternehmer“ keine

rechtsverbindlichen Verpflichtungen

eingehen können. Wenn sie

nicht Wort halten, wo soll

ich sie klagen?

5.) mir die Liste der Verschworenen

geben zu lassen, wäre inopportun.

Ein Verrath, den irgendwer be=

ginge, fiele vielleicht auf mich.

Lieber will ich gar nicht wissen,

ob Ali Nouri Bey phantasirt oder

eine Grundlage hat. Nur wenn

My scruples, which I didn’t tell him about, were these:

1) That I must not participate in such a plot at all, if it amounts to murder and robbery (although he said that they would shoot in the air and no one need be wounded in it);

2) That in case of failure the Zionist movement would be discredited for decades to come;

3) That it might lead to Jews being massacred in Turkey afterwards;

4) That the “participants” cannot enter into any legally binding obligations. If they don’t keep their word, where shall I sue them?

5) To have him give me a list would be ill-advised. I might be held responsible for any breach of confidence that someone might commit.

I prefer not even to know whether Ali Nuri Bey is just raving or has some basis.

החששות שלי, שלא הבעתי אותם לפניו, היו:

שאסור לי ליטול חלק בהתנכלות כזאת, אם הדברים עלולים להגיע לרצח ולגזל (אמנם הוא אמר שיירו גבוה ואין הכרח שמישהו ייפצע);

2. שבמקרה של כישלון, תצא דיבתה של התנועה הציונית רעה למשך עשרות בשנים;

3. שהדבר עלול להביא למעשי טבח ביהודים בטורקיה;

4. שה״יוזמים" אין ביכולתם לקבל עליהם התחייבויות משפטיות. אם לא יעמדו בדיבורם, היכן אתבע אותם לדין?

5. שלא יהיה חכם אם ייתן בידי רשימה של הקושרים. אם אחד מהם יבגוד, אולי יטילו בי את האשמה.