עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

(Rothsch[ild] Mittheilungen zu machen) gezwungen, bei der Stange zu bleiben oder sich offen aufzulehnen. Er hat viel geglaubt Die Unterredungen mit ihm waren unangenehm ermüdend, weil ich ihm jetzt nicht traue u[nd] immer hinter seine Argumentation zu schauen versuche. Er er= klärt, es sei unmöglich, Kessler u[nd] Goldsmid mit den weiteren Verhandlungen zu betrauen. Man könne dies nur, wenn er todt sei. Andererseits weigert er sich aber, sofort nach Cairo zurückzukehren. Es sei dies nicht round the corner. Auch … Alle Gegenwünsche lehnt er als absurd u[nd] ridiculeous ab. Sein grosses Argument, er kenne Egypten u[nd] wir kennten es nicht. Wir müssen unbedingt thun, was er will, d[as] h[eisst] ihn handeln lassen, wann, wie u[nd] wo er will. Er will jetzt nicht nach Cairo fahren, sondern die Rückkehr der Commission nach England abwarten. Er will sich von Stephens einen Bericht erstatten lassen etc. Ich sehe aber doch nicht recht, was er dahinter

(to make disclosures to Rothschild) had forced him to toe the line or rebel openly.

 

The conversations with him were unpleasantly exhausting, because I don’t trust him now and always keep trying to look behind his arguments. He declares it is impossible to entrust Kessler and Goldsmid with the further negotiations. This could be done only over his dead body. But on the other hand, he refuses to return to Cairo immediately. He says that it isn’t round the corner. All counter-requests he rejects as absurd and ridiculous. His greatest argument is that he knows Egypt and we don’t. He says we must definitely do what he wants, i.e., let him act whenever, wherever, and however he chooses.

 

He doesn’t want to go to Cairo now, but wants to wait until the Commission returns to England. He wants to have Stephens give him a report, etc. However, I don’t quite see what intention he has behind that,

(לומר דברים לרוטשילד), הכרחתי אותו לציית לי או להמרות את פי בגלוי. השיחות אתו היו מייגעות באורח לא־נעים, כי עכשיו אין אני נותן בו אמון ואני מנסה לבדוק בשבע עיניים את הנמקותיו. הוא מסביר שאי־אפשר להפקיד בידי קֶסלֶר וגוֹלדסמיד את המשך המשא ומתן. אפשר לעשות זאת רק אם ימות. אבל לעומת זאת הוא מסרב לשוב מיד לקהיר. זה לא round the corner (מעבר לפינה). את כל ההצעות שכנגד הוא דוחה ואומר שהן אבסורדיות ו־ridiculous (מגוחכות). הנימוק הראשי שלו הוא, שהוא מכיר את מצרים ואנחנו איננו מכירים אותה. אנו חייבים לפעול בהתאם לרצונו, כלומר לאפשר לו לפעול במועד, באופן ובמקום שהוא רוצה.

אין הוא רוצה לצאת עכשיו לקהיר, אלא להמתין לשובה של המשלחת לאנגליה. הוא רוצה לקבל דוח מסטיפֶנס וכו׳. ואילו אני אינני מבין כהלכה מה כוונתו האמִתית, 

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 14
P. 91         

הצהרת נגישות

Accessibility by WAH