עמוד 94 – יומן 8

In unseren Anhängermassen nimmt darum

auch der ein furchtbarer Unmuth über die

Bankverwaltung überhand.

Mit herzlichen Grüssen

Dein Benjamin

28 Dec[ember 1900]

Gestern erster Sieg über die Allianz.

In der vorgestrigen unverbindlichen Besprechung

hatten die Herren, die mich durch Landesgerichtsrath

Kohn hatten erbitten lassen, zwar ein Schiedsgericht

über die ihre rumänischen Auswanderungs=Missethaten

abgelehnt, aber sich bereit erklärt, mir u. meinen

Freunden über Alles Rede zu stehen u. uns

alle Bücher zu zeigen. Ich nahm das sofort

an, weil ich die Bücher sehen wollte.

Gestern Abend gingen wir hin. Sie hatten gehofft,

uns mit Redensarten u. Correspondenzen

nach ihrer Wahl abzuspeisen. Aber ich führte

die Sache u. führte sie zu den Büchern hin.

Quel malheur! die Bücher konnte man uns

nicht zeigen, weil der Buchhalter, ein alter

Mann, schon nach Hause gegangen sei.

Gut, man zeige mir das Cassabuch. Man zeigte

For this reason a terrible displeasure at the management of the Bank is growing among the masses of our adherents.

With cordial regards,

Your

Benjamin.

December 28

Yesterday, first victory over the Allianz.

In the informal conference the day before yesterday, the gentlemen, who had invited me through Assize-Court Councillor Kohn, had declined a tribunal on their misdeeds in connection with the Rumanian emigration, but had offered to give me and my friends an accounting of everything and to show us all their books. I immediately accepted this, because I was anxious to see the books.

Yesterday evening we went there. They had hoped to put us off with phrases and letters selected by them. But I had the matter in hand and steered things to the books. Quel malheur [how unfortunate] ! They couldn’t show us the books, because the bookkeeper, an old man, had already gone home.

זו הסיבה שבקרב המוני תומכינו גוברת והולכת מורת־הרוח על אופן ניהול הבנק.

בברכות לבביות

שלך בנימין

28 בדצמבר [1900]

אתמול הניצחון הראשון על "אליאנץ".

בשיחה הלא־מחייבת שהיתה שלשום, שהוזמנתי אליה באמצעות השופט קוהן, דחו אמנם האדונים הצעה לקיום בוררות על מעלליהם בעניין ההגירה מרומניה, אבל הביעו נכונות לחשוף הכול לפנַי ולפני חברַי ולהראות לנו את כל ספרי החשבונות. הסכמתי לכך מיד, כי רציתי לראות את הספרים.

אמש הלכנו לשם. הם קיוו לאחז את עינינו במלים יפות ובמכתבים שבחרו להראות לנו.

ואולם אני הובלתי את העניין והובלתי אותם אל ספרי החשבונות. !Quel malheur (איזה אסון!) את הספרים לא יכלו להראות לנו, כי מנהל החשבונות, איש זקן, כבר הלך הביתה.