עמוד 99 – יומן 8

ich solle mich doch seiner Worte erinnern:

wenn England sich im Transvaal stark zeige,

werde Niemand es angreifen. Bloch wollte

nun in der N[euen] Fr [eien] Pr[esse] den Engländern sagen,

sie sollten ein Schiedsgericht mit den

Buren eingehen. Das sei ein Schlag ins

Wasser, machte ich ihm begreiflich. Wol

aber werde vielleicht England die Friedens=

propositionen eines Privaten eher discutiren

lassen, als die einer Macht. Ich erbot

mich nun an Alfred Austin zu schreiben,

dass Bloch bereit sei in der N[euen] Fr [eien] Pr [esse] die=

jenigen Propositionen scheinbar in seinem

eigenen Namen zu lanciren, die der

englischen Regierung genehm seien.

Bloch ging auf diese Idee, die ihm le

beau rôle verspricht, mit Freuden ein.

Vámbéry schreibt unterm 29 D[e]c[ember] einen

mir darum wichtigen Brief, weil darin steht,

dass ihm der Sultan in seiner Abschieds=

audienz sich ihm gegenüber ganz anders

geäussert habe, als die Note der Polit[ischen] Corr[espondenz]

lautet: „Ihm ist Alles Wurst, er will nur

if England shows strength in the Transvaal, no one will attack her. Bloch now wanted to tell the English through the Neue Freie Presse that they ought to submit their dispute with the Boers to arbitration. I pointed out to him that this was a wild-goose chase. However, England might let the peace proposals of a private individual be discussed more readily than those of a Power. I now offered to write to Alfred Austin that Bloch was prepared to launch in the Neue Freie Presse, and seemingly under his own name, those proposals that were agreeable to the English government.

Bloch agreed with pleasure to this idea which promises him le beau rôle [the starring role].

Under the date of December 29th Vámbéry writes a letter important to me because he says in it that in the farewell audience he granted him the Sultan had expressed himself to him quite differently from what the notice of the Politische Korrespondenz says: “He doesn’t give a hoot; all he wants is money and power.”

אם תפגין אנגליה עוצמה בטראנסוואל, לא יתקוף אותה איש. בּלוֹך מבקש לומר לאנגלים באמצעות .N.Fr.Pr שיסכימו לבוררות עם הבּוּרים. זה לא יועיל, הסברתי לו. אך אנגליה אולי תדון ביתר רצון בהצעות שלום של אדם פרטי מאשר בהצעות של מעצמה. הצעתי שאכתוב אני אל אלפרֶד אוֹסטין שבּלוֹך מוכן לפרסם בשמו לכאורה ב־.N.Fr.Pr את ההצעות שיהיו מקובלות על ממשלת אנגליה.

בּלוֹך הסכים בשמחה לרעיון הזה, המבטיח לו le beau rôle (שיצֵא נשכר מן העניין).

ואמבֶּרי כותב ב־29 בדצמבר מכתב שהוא חשוב בשבילי, כי כתוב בו שהסולטאן, בפגישת הפרֵדה, התבטא באורח שונה לגמרי מכפי שכתוב בידיעה ב־Politische Correspondenz: "לא אכפת לו כלום, הוא רוצה רק כסף ושררה".