עמוד 246 – יומן 4

Mog’n Dovid, in das ein Globus hinein=

zuzeichnen wäre mit Palästina als

Mittelpunkt.

Landau kam u. stellte plötzlich höhere

Forderungen, als er sah, dass es mit

dem Blatt, um das er mich 1 ½ Jahre

gebeten, Ernst werden solle. Er müsse

„seinen Zeitverlust berechnen, Entgang

anderen Erwerbs etc.“ Worauf ich ihn

einlud, seine Wünsche schriftlich zu for=

muliren. Er brachte Nachmittags ein Docu=

ment, worin er ausser dem Fixum von

50 fl, das ja bescheiden wäre, 20 % vom

Reinertrag verlangte. Steiner, dem ich eine

Betheiligung am Reinertrag anbot, hatte für

sich abgelehnt u. rieth mir auch Landaus

Begehren abzulehnen, da es ja meine

Absicht ist, den eventuellen Reinertrag

zur Vergrösserung der Agitation zu

verwenden.

Nachmittags waren Kellner, Steiner,

Schnirer, Kokesch, Landau bei mir

versammelt. Steiner brachte einen

reizend entworfenen Titel „Die Welt“

Overnight the name for the paper occurred to me: Die Welt, with a Mogen Dovid [Star of David], inside which a globe should be drawn, with Palestine as the central point.

Landau came and suddenly raised his demands when he saw that the paper for which he had begged me for a year-and-a-half was about to come into being. He said he had to “charge for lost time, loss of other income, etc.” Thereupon I invited him to formulate his demands in writing. In the afternoon he brought a document in which, in addition to fixed salary of 50 guilders— which, after all, would be modest—he demanded 20% of the net profits. Steiner, whom I had offered a share in the net profits, had declined and also advised me to refuse Landau’s request, since, after all, it is my intention to use any profits for the expansion of publicity.

In the afternoon Kellner, Steiner, Schnirer, Kokesch, and Landau got together at my home. Steiner brought along a charming sketch for a masthead: Die Welt [The World], which won general approval.

במשך הלילה עלה במוחי השם של העיתון: ״Die Welt״ [העולם] עם מגן־דוד [במקור: mit dem Mog’n David] שבתוכו כדור־הארץ וארץ־ישראל במרכזו.

לַנדאו בא והעלה במפתיע דרישות גבוהות יותר. משראה שעניין העיתון, שזה שנה וחצי הוא מתחנן לפני שאייסד אותו, נהיה עניין רציני, הוא חייב "לבקש פיצוי בעבור אובדן זמנו, הפסד של הכנסות אחרות וכו׳". ביקשתי ממנו שינסח את דרישותיו בכתב. אחר־הצהריים הביא מסמך ובו הדרישה שנוסף לשכרו הקבוע של חמישים גוּלדֶן, שהוא צנוע לדעתו, יקבל עשרים אחוזים מן הרווחים. שטיינֶר, שלו אכן הצעתי חלק מן הרווחים, דחה את ההצעה וייעץ לי לדחות את דרישתו של לַנדאו, שהרי הכוונה שלי שהרווח, אם יהיה כזה, ייועד להרחבת פעילות התעמולה.

אחר־הצהריים התכנסו אצלי קֶלנֶר, שטיינֶר, שְנירֶר, קוֹקֶש ולַנדאו. שטיינֶר הביא אתו ציור מקסים לכותרת עמוד השער של ״Die ✡️ Welt״, וכולם התלהבו ממנו.