עמוד 210 – יומן 5

25 August [1898]

Wieder in Basel.

Zu Stimmungsbildern immer weniger

Zeit. Alles ist Handlung geworden -

Gestern fuhr ich von Luzern mit

Wolffsohn hierher. Im Coupé bekehrte

er mich dazu, die Bank mit weniger

als 2 Mill[ionen] Pfd zu machen, eventuell mit

5 Mill[ionen] Mark. Diese kleine Bank kann

dann die nothwendigen Tochtergesellschaften

gründen.

In Basel wurde ich von vielen

Menschen auf dem Bahnhof erwartet.

Das Aufsehen war mir sehr peinlich.

29 August [1898].

Der erste Congresstag ist vorüber.

Vorher allerlei Aufregungen u. Ermüdungen,

Bankconferenz a non conferendo, Agitationen

von agités u.s.w. Ferner Empfänge,

Devotionen, Bewunderungen. Es verschwindet

merkwürdig unter mir, wie wenn ich

in einem Luftballon aufstiege — u. macht

mir auch keinerlei Vergnügen. Als ich 20

Jahre alt war — oder später? — hatten wir

irgendwo Sommeraufenthalt, wo es eine grüne

August 25

In Basel again.

Less and less time for impressionistic pictures. Everything has turned into action.

Yesterday I came here from Lucerne with Wolffsohn. On the train he converted me to the idea of establishing the Bank with less than two million pounds, possibly with five million marks. This small Bank can then set up the necessary subsidiaries.

In Basel I was met at the station by many people. This attention was very embarrassing to me.

August 29

The first day of the Congress is over.

Beforehand, all sorts of excitement and weariness, Bank Conference a non conferendo [that doesn’t confer], agitation by agités [the agitated], etc. Moreover, receptions, devotions, admirations. It all vanishes from beneath me in a peculiar way, as though I were going up in a balloon—nor does it give me any sort of pleasure. When I was twenty years old—or later?—we were on summer vacation at some place where there was a green meadow, and in the evenings I used to walk across it, absorbed in youthful dreams.

25 באוגוסט [1898]

שוב בבאזל.

פחות ופחות פנאי לרשום ציורי אווירה. הכול עתה פעילות.

אתמול נסעתי לכאן עם וולפסון מלוּצֶרן. בתא הרכבת הוא שכנע אותי לעשות את הבנק עם פחות משני מיליון ליש״ט, אולי עם חמישה מיליון מרק. הבנק הקטן הזה יוכל אחר־כך לייסד את החברות־הבנות שיהיו נחוצות לו.

בבאזל קידמו אותי בתחנת הרכבת הרבה אנשים. המהומה הזאת הביכה אותי מאוד.

29 באוגוסט [1898]

היום הראשון של הקונגרס חלף.

לפני כן היו כל מיני התרגזויות והתשות: ועידת בנק a non conferendo (שאין בה ממש), פעלתנות של פעילים נסערים וכו'. וגם קבלות־פנים, התחנפויות, דברי הערצה. הכול נעלם תחתַי באורח פלא, כאילו התרוממתי בכדור פורח — ואין זה מסב לי שום נחת. כשהייתי בן עשרים — ואולי אחרי זה? — שהינו במקום קיט כלשהו והיה שם שדה ירוק שטיילתי בו בערבים שקוע בחלומות נעורים.