עמוד 256 – יומן 5

Hechler wartete auch während des ganzen

Diners in der Botschaft (nach der

Leichenfeier der Kaiserin) beim Portier.

Dem Grafen Eulenburg schickte er eine

Karte, dass er unten sei u. sich zur

Verfügung halte. Aber es wurde kein

Gebrauch von ihm gemacht.

Ich selbst wartete von fünf Uhr

Abends an auf den Ruf in der „Welt“.

Ich spannte mir einen Flor auf den

Hut, kaufte schwarze Handschuhe, um in

der schicklichen Hofverfassung auf den

Bahnhof zu kommen. Es wurde 8 -1/2 9

- ¾ 9. Da rief mich Hechler ans Telephon.

Eben sei der Kaiser mit Eulenburg zur

Bahn gefahren — ohne sich meiner

zu erinnern.

Ich war ziemlich deconcertirt u.

fuhr nach der Westbahn, um nach

Ischl zu fahren. Hechler begleitete

mich. Wir verabredeten, was er

heute Eulenburg sagen solle. Ich wollte

Eulenburg noch von Unterach schreiben.

In Ischl bekam ich eine Depesche von

Hechler then waited in the doorkeeper’s quarters at the Embassy during the entire dinner (which followed the funeral of the Empress). He sent his card to Count Eulenburg, saying he was below stairs and at his command. But no call was sent to him.

I myself waited at the Welt for a call, from five o’clock on. I put a crape band around my hat and bought black gloves, so as to appear at the station in the proper court attire. It got to be eight o’clock—half past eight—a quarter to nine. Then Hechler called me on the phone. The Kaiser had just left with Eulenburg for the station—without remembering me.

I was rather disconcerted and drove to the Westbahn terminal in order to take the train to Ischl. Hechler accompanied me. We agreed on what he should say to Eulenburg today. I planned to write Eulenburg from Unterach. At Ischl I received a wire from Colonel Eiss, saying that the German Embassy had telephoned to ask whether I was still in Vienna.

הֶכלֶר המתין בשגרירות, ליד השוער, במשך כל שעות הסעודה (שאחרי טקס האשכבה של הקיסרית). הוא שלח את כרטיס הביקור שלו לגראף אוֹילֶנבּוּרג והודיע לו שהוא ממתין למטה בבניין ועומד לרשותו. ואולם איש לא קרא לו.
אני עצמי המתנתי לצלצול ב־Die Welt משעה חמש. קשרתי סרט אבלוּת על מגבעתי וקניתי כפפות שחורות, כדי לבוא לתחנת הרכבת בלבוש שיהלום את אורחות האבלות של חצר המלכות. והנה השעה שמונה, שמונה וחצי, רבע לתשע. אז טלפן לי הֶכלֶר. זה עתה יצא הקיסר עם אוֹילֶנבּוּרג לתחנת הרכבת, בלי לחשוב עלי.
דעתי היתה מפוזרת למדי ונסעתי אל תחנת הרכבת מערב כדי לנסוע לאִישְל. הֶכלֶר ליווה אותי. נדברנו מה יאמר היום לאוֹילֶנבּוּרג. התכוונתי לכתוב לאוֹילֶנבּוּרג עוד מאוּנטֶראך. באִישְל קיבלתי טלגרמה מן האוֹבֶּרסט [אלוף־משנה] אַיס, שטלפנו מן השגרירות הגרמנית ושאלו אם אני עדיין בווינה.