עמוד 59 – יומן 6

Sehr erschütterte es mich beim

Abschiede, dass meine guten Eltern

weinten. Die wären die einzigen

Untröstbaren, wenn ich nicht wieder=

käme. Dass ich dann eine weltgeschicht=

liche Gestalt würde, wäre für meine

armen Alten kein Trost.

Sie haben mich Beide gesegnet, als

ich wegging. Gott soll sie mir gesund

sein lassen und uns ein frohes

Wiedersehen bereiten!

Im Wartesaal in Wien sah ich den

Berliner Botschafter Ahmed Tewfik,

begleitet von Mahmud Nedim.

Mit Ahmed Tewfik habe ich dann gestern

Abend nach dem Diner stundenlange

geplaudert. Ich glaube, er ist nicht

gutgesinnt. Aber ich will ihn mild machen.

Mitfährt auch der östr[eichische] Botschafter

Calice. Ich erkannte ihn zuerst nicht.

Von ihm stammt die Dóczysche Verleumdung.

Ich wollte ihn auch nicht erkennen. Da

It affected me deeply at parting that my good parents cried. They would be the only inconsolable ones if I did not come back. It would be no comfort to my poor old parents that I would then be a figure in world history.

They both blessed me when I left them. May God keep them healthy and grant us a happy reunion!

In the waiting-room in Vienna I saw the Berlin ambassador Ahmed Tewfik, accompanied by Mahmud Nedim.

Yesterday evening, after dinner, I chatted with Ahmed Tewfik for hours. I believe he is not favorably inclined. But I mean to make him benign.

The Austrian ambassador, Calice, is also on the train. At first I didn’t recognize him. He is the source of the Dóczy slander. I didn’t want to recognize him either.

הבכי של הורַי הטובים בשעת הפרֵדה הרטיט אותי מאוד. הם יהיו היחידים שלא ימצאו נוחם אם לא אשוב. שעל־ידי כך אהיה לדמות היסטורית – בזה לא יתנחמו הזקנים המסכנים שלי.

שניהם בירכו אותי בצאתי. ישמור אלוהים על בריאותם ויהי רצון שנשוב להתראות בשמחה!

באולם ההמתנה [של תחנת הרכבת] בווינה ראיתי את השגריר [הטורקי] בברלין אחמֶד טוּפיק, בליווי מחמוּד נֶדים.

אמש אחרי הסעודה הרי דיברתי עם אחמֶד טוּפיק שעות ארוכות. דומני שדעתו איננה נוטה לטובתנו. אבל אני ארכך אותו.