עמוד 152 – יומן 6

innernde Bergstrasse von Jerusalem nach

Mohzo verging uns leicht, als uns der

Colonist Brozie seine schweren Mühen der

Anfangszeit erzählte. Einmal, als die Reben

sich zu beblättern treiben anfingen, kamen Nachts

Rehe u. frassen die Triebe ab. Da legte

er sich in drei Nächten hinaus mit dem

Gewehr, obwol es da oft Hyänen gibt, u.

er that kein Auge zu, um nicht von den

Hyänen überrascht zu werden.

Wann ward ein Boden heldenmüthiger

erobert?

In Mohzo pflanzte ich auf Brozies Grundstück,

an dem geschützten Abhange, der von St. Jean

abgekehrt liegt, eine junge Ceder. Wolffsohn

pflanzte eine kleine Dattelpalme. Einige Araber

halfen uns nebst den Colonisten Brozie und

Katz.

In dunkler Nacht kamen wir nach Jerusalem

zurück.

Um keinerlei Auf sehen bei unserer Abreise

zu haben, hatte ich meine Freunde gebeten,

erst bei Nacht zu packen. Ich stand um

zwei Uhr Morgens auf u. packte meine

passed quickly for us while the colonist Brozie told us about the hardships of the initial period. Once, when the vines were beginning to sprout, deer came at night and ate off the shoots.

Thereafter he camped out with a rifle for three nights, although there often are hyenas there, and didn’t sleep a wink so as not to be taken unawares by them.

Was ever a soil more heroically conquered?

At Mozah I planted a young cedar on Brozie’s holding, on the sheltered slope which faces away from St. Jean. Wolffsohn planted a little date-palm. A few Arabs helped us, besides the colonists Brozie and Katz.

We returned to Jerusalem in the dark of night.

So as not to have attention of any sort at our departure, I had asked my friends not to pack until after nightfall. I got up at two in the morning and packed my things.

עברה עלינו בקלות, כשאנו מקשיבים למתיישב בּרוֹזָה המספר לנו את תלאותיו בהתחלה. פעם, כשהנצו הגפנים, באו בלילה צבאים וחיסלו את הגבעולים.

שלושה לילות ארב להם בחוץ חמוש ברובה, אף־על־פי שיש כאן צבועים לעתים, ולא עצם עין כדי לא להיות להם טרף.

אימתי נכבשה קרקע בחירוף־נפש שכזה?

במוצא נטעתי ארז צעיר על אדמתו של בּרוֹזָה, על המורד המוגן מנגד לכנסיית יוחנן הקדוש. וולפסון נטע דקל קטן. כמה ערבים עזרו לנו, עם המתיישבים בּרוֹזה וכ״ץ.

בחשכת הלילה חזרנו לירושלים.

כדי לא למשוך תשומת־לב ביציאתנו, ביקשתי מידידַי לא לארוז אלא בלילה. קמתי בשתיים בלילה וארזתי את חפצַי.