עמוד 123 – יומן 6

Er lachte u. blitzte mich [mit] seinen Herrenaugen

an:

„Wie geht’s?“

„Danke, Majestät! Ich sehe mir das Land an.

Wie ist die Reise Majestät bisher bekommen.“

Er blinzelte mächtig mit den Augen:

„Sehr heiss! Aber das Land hat eine Zukunft.“

„Vorläufig ist es noch krank“, sagte ich.

„Wasser braucht es! Viel Wasser!“ sprach er herab.

„Ja, Majestät Canalisirungen in grossem Mass

stab!“

Er wiederholte: „Es ist ein Land der Zukunft!“

Vielleicht sprach er noch Einiges, was mir

entfallen ist, denn sein Aufenthalt dauerte einige

Minuten. Dann reichte er mir wieder die Hand

herunter u. trabte davon. Die Kaiserin war

auch ein wenig in die Fronte geritten, nickte

mir lächelnd zu. Dann ging der Kaiserzug unter

den Kindertönen des Heil Dir im Siegerkranz weiter.

Ich sah noch, wie der Kaiser sich stolzer im

Sattel aufreckte u. seine Hymne salutirte, wie

damals in Breslau das Denkmal seines Gross=

vaters.

Unter den hinterdrein Reitenden erkannte

He laughed and flashed his imperious eyes at me.

“How are you?”

“Thanks, Your Majesty! I am having a look at the country. And how has the journey agreed with Your Majesty so far?”

He blinked grandly with his eyes:

“Very hot! But the country has a future.”

“At the moment it is still sick,” I said.

“Water is what it needs, a lot of water!” he said from above me.

“Yes, Your Majesty! Irrigation on a large scale!”

He repeated: “It is a land of the future!”

Perhaps he said some other things which have escaped me, for he stopped with me for several minutes. Then he held down his hand to me again, and trotted off. The Empress, too, had ridden forward a bit and gave me a nod and a smile. Then the Imperial procession moved on to the strains of “Heil Dir im Siegerkranz” from the children’s throats.

I noticed the Kaiser drawing himself up more proudly in the saddle and saluting his hymn, as, back in Breslau, he had saluted the statue of his grandfather.

הוא צחק ושילח בי את הברק שבעיני השליט שלו:

"מה שלומך?"

"תודה, הוד רוממותו! אני מתבונן בארץ. איך עברה נסיעת הוד רוממותו עד כה?"

הוא מצמץ בחוזקה:

"חם מאוד! אבל יש עתיד לארץ".

"לפי שעה היא חולה", אמרתי.

"היא זקוקה למים! הרבה מים!" אמר מלמעלה.

"כן, הוד רוממותו, התקנת תיעול בקנה מידה גדול".

ייתכן שאמר עוד דברים שנשמטו מזכרוני, שהרי השתהה אצלי דקות אחדות. אחר־כך שוב הושיט אלי את ידו ושעט לדרכו. הקיסרית גם היא התקדמה אלי מעט, נענעה בראשה וחייכה אלי. ושיירת הקיסר יצאה לדרכה לצלילי Heil Dir im Siegerkranz מפי הילדים. עוד ראיתי כיצד הזדקף הקיסר בגאווה בתוך אוכפו והצדיע להמנונו, כשם שהצדיע בזמנו בברסלאו לפסל של סבו.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18