עמוד 110 – יומן 6

21 October [1898]

Noch eine Reminiscenz: Der Kaiser sah mich die

meiste Zeit voll an. Erst als ich von dem neuen

Ueberlandweg nach Asien — Mittelmeer, persischer

Golf — sprach, sah er in tieferen Gedanken vor

sich hin, u. sein schönes ernstes Gesicht worin

durch dieses Sinnen sich(?) spiegelte die Concetration

verrieth mir in diesem Sinnen, dass ich ihn

ganz ergriffen hatte.

27 October [1898] Rischon le Zion 6 Uhr Morgens

In diesen sonnigen Tagen der Meerfahrt

wurde nichts eingetragen. Es waren halkyonische

Tage. Alle Merkwürdigkeiten zogen an der

unbewölkten Seele vorbei, ohne Spuren zu

hinterlassen. Und es waren doch merkwürdige

Dinge: das Schiff nach Alexandrien, diese

schwimmende kosmopolitische Stadt, die vom

Viehmarkt bis zum französischen Salon

so mancherlei enthielt. Smyrna, malerischer

Schmutz und varia miseria, verschiedenes

Elend in rothen gelben blauen Farben.

Juden, aschkenasim u. sephardim aus aller

October 21

One more recollection. Most of the time the Kaiser looked me full in the face. Only when I spoke of the new overland route to Asia—Mediterranean, Persian Gulf—did he stare into space as though lost in thought, and the thoughtful expression on his fine, serious face revealed to me that I had fully gripped him.

October 27, Rishon-le-Zion, 6:00 a.m.

No entries were made during those sunny days at sea. They were halcyon days. Everything worth noting moved past my unclouded spirit without leaving any traces. And yet there were noteworthy things: the ship that took us to Alexandria, that floating cosmopolitan city which contained all sorts of things, from a cattle market to a French salon; Smyrna, picturesque filth and varia miseria, assorted misery in red, yellow, blue colors; Jews—Ashkenazim and Sephardim—from all over the world, cast up in this Asia Minor town.

21 באוקטובר [1898]

עוד זיכרון אחד: הקיסר הביט בי כל הזמן במבט מלא. רק כשדיברתי על הנתיב החדש לאסיה – הים התיכון, המפרץ הפרסי – שקע במחשבות עמוקות יותר, וברגעי ההתעמקות הזאת נתגלה לי מתוך פניו היפות והרציניות שריתקתי אותו לחלוטין.

27 באוקטובר [1898], ראשון־לציון בשעה שש בבוקר

בימים שטופי שמש אלה בלב־ים לא נרשם כאן דבר. היו אלה ימים של שלוות־הַשְקֵט. כל המראות המעניינים חלפו על פני הנפש הבהירה ולא הותירו עקבות. והלוא היו אלה דברים מעניינים: האונייה לאלכסנדריה, העיר הצפה הקוסמופוליטית הזאת, שיש בה דברים שונים ומשונים, החל בשוק הבהמות וכלה בסלון הצרפתי. איזמיר, זוהמה ציורית ו־varia miseria (עוני רב־פנים), אומללות רב־גונית בצבעי אדום, צהוב וכחול. יהודים, אשכנזים וספרדים [במקור: aschkenasim u. sephardim], מגורשי כל ארצות המצוקה, שנקלעו לעיר הזאת באסיה הקטנה.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18