עמוד 20 – יומן 7

gesagt heute in den weitesten Kreisen nur noch

Langeweile erregen — müssten aus der Discussion

der Politiker zeitweilig ausgeschaltet werden.

Hiefür also für die Ausschaltung die Autorität S[eine]r Majestät einzu=

setzen, (xx) wäre minder bedenklich, als zwischen

Oesterreich und Ungarn. Ja, die allgemeine

persönliche Beliebtheit unseres Kaisers würde

durch ein väterliches Eingreifen in den

deutschböhmischen Streit nur gewinnen.

Ich denke mir eine — vorher natürlich

publicistisch mit Tact vorbereitete — Action zur

(xx) momentanen Ausschaltung der Sprachen=

verordnungsfrage. Der Kaiser wünscht als

constituioneller Monarch die Parlament Volksvertretung

wieder beisammen zu sehen, damit der

Kaiser(?) die … Wünsche der der Ausgleich von

beiden Parlamenten gemacht werde. (xx)

Die Sprachenverordnungen sollen werden (xx)

(xx) in einer Conferenz von deutschen und

czechischen Vertrauensmännern, welche vielleicht

der vom Kaiser mit persönlich eröffnet würde, noch=

mals durchgesprochen werden. Der Kaiser werde

nach dem Ergebniss dieser Conferenz eine Ent=

scheidung treffen, inwieweit die Verordnungen

The languages ordinances—which, by the way, now arouse only boredom in the widest circles—would have to be eliminated for the time being from the discussions of the politicians.

To exert His Majesty's authority for this—that is to say, this elimination—would be less dubious than to exert it between Austria and Hungary. Indeed, the general personal popularity of our Emperor would only gain by a paternal interference in the German-Bohemian dispute.

I have in mind a campaign—naturally, one tactfully prepared for in advance by publicity—for the temporary elimination of the language-ordinances question. As a constitutional monarch, the Emperor desires the houses of popular representatives to meet together again, so that the compromise might be made by both houses. The language ordinances should be discussed once more at a conference of German and Czech representatives, one that might be opened by the Emperor himself. Depending on the result of this conference, the Emperor would then decide to what extent these ordinances should be modified.

צווי הלשונות – שאגב מעוררים היום אך פיהוק בחוגים נרחבים ביותר – מן הדין שהפוליטיקאים יניחו להם לזמן־מה.

יזיק פחות, אם ישתמשו בסמכות הוד רוממותו [הקיסר] לשם השתקת הפולמוס מאשר להכרעה בין אוסטריה להונגריה. יתר על כן, החיבה הכללית שהקיסר שלנו זוכה לה אך תתעצם בעקבות התערבות אבהית בָּריב בין הגרמנים לבוהמים [צ׳כים].

אני רואה לנגד עיני פעולה להשתקתה הזמנית של בעיית צווי הלשונות – פעולה שתוּכן כמובן מראש ובטקט, באמצעות העיתונות. הקיסר, כמונרך קונסטיטוציוני, מבקש לשוב ולראות את נציגות העם מתאספת מחדש, כדי שהסכם הפְּשרה ייעשה על־ידי שני הפרלמנטים. מן הדין שצווי הלשונות יידונו מחדש בוועידה של אנשי אמונים גרמנים וצ׳כים, ואולי הקיסר עצמו הוא שיפתח אותה. הקיסר יכריע על־פי תוצאות הוועידה הזאת באיזו מידה יש לשנות את הצווים.